רקע
בעקבות עתירה שהוגשה ב – 28.7.15 כנגד רמ”י (בג”ץ 5220/15 ברונשטיין נ’ רשות מקרקעי ישראל ואח‘) באמצעות משרד עוה”ד ד”ר אריק אריאל נאותה רשות מקרקעי ישראל (להלן:”רמ”י“) ימים ספורים בטרם הדיון בעתירה, באופן חריג ויוצא דופן לחזור בה, להודות בטעותה ולקבל את טענות העותרים.
סיפור המעשה
משפחת ברונשטיין המתגוררת בישוב אבן יהודה ביקשה לממש זכויות בנייה בהתאם לתוכנית המתאר המקומית. מועצת מקרקעי ישראל (להלן:”ממ”י“) קבעה ב – 30.1.12 מדיניות המאפשרת תוספת בנייה כך שעל השטח הבנוי מעל 240 מ”ר (בנייה קיימת בצרוף התוספת המבוקשת) ישלם בעל זכות החכירה דמי היתר בשיעור 31% מערכן של זכויות הבנייה. להחלטה, שמספרה 1318, נקבע מועד אחרון להגשת בקשה מתאימה – 14.9.14.
בעקבות החלטה זו פעלה משפ’ ברונשטיין במרץ בכדי לעמוד בלוחות הזמנים, השקיעה ממון רב, זמן ומאמצים רבים, העסיקה אדריכל , הכינה תוכניות בנייה, הגישה בקשה להיתר, ואף קיבלה היתר בנייה בפועל. אולם, כאשר הגישה משפ’ ברונשטיין ב – 27.8.14 את הבקשה לרמ”י, למעלה משבועיים טרם חלף כאמור המועד האחרון להגשת הבקשה 14.9.14, נדהמה לגלות כי נכנסה לתוקף החלטת מועצה חדשה שביטלה רטרואקטיבית את קודמתה. בהחלטה החדשה שמספרה 1369 , שינתה ממ”י את מדיניותה וקבעה כי מעתה ישולמו דמי היתר עבור זכויות הבניה מעל 160 מ”ר ולא מעל 240 מ”ר כפי שהיה עד כה (נדרש תשלום דמי היתר עבור 80 מ”ר נוספים). משפחת ברונשטיין נדרשה עתה לשלם למעלה מ – 210,000 ₪ בנוסף לתשלום בו חוייבה לפי התוכנית הקודמת.
פרשנות
האם רמ”י כרשות ציבורית הייתה רשאית לנהוג כפי שנהגה?
כרשות מוסמכת, והדין בעניין זה חל על כל רשות מרשויות המדינה, רשאית ממ”י לשנות מעת לעת את מדיניותה. אולם, היא אינה רשאית לשנות את “כללי המשחק” באופן רטרואקטיבי. הרשות שינתה מדיניות עוד טרם חלף המועד האחרון שנקבע למימוש המדיניות הקודמת , מבלי שאפשרה לציבור להנות מזכויות שהוקנו לו כדין ועתה נטלו ממנו שלא כדין.
רשות הפועלת על פי דין מנועה מלשנות מדיניות באופן רטרואקטיבי ובאופן שרירותי הפוגע באזרח שפעל בתום לב, בהתאם ובהסתמך על הנחיות הרשות עצמה שהיו בתוקף בעת שפעל לפיהן.
כאשר רשות רוצה לשנות מדיניות, עוד טרם חלף המועד האחרון שנקבע למימוש קודמתה, עליה לקבוע “הוראות מעבר” קרי, הנחיות המאפשרות למי שפעל בתום לב ובהסתמך על מדיניות בתוקף ונלכד “בצבת” המדיניות המשתנה, שלא להפגע.
הדין מכיר בזכות הציבור להסתמך על מדיניות שקבעה רשות הפועלת על פי ומכוח דין, במיוחד כשנקבע מועד אחרון למימוש זכויות מכוחה. בג”צ חזר וקבע בעבר כי רשות המשנה מדיניות טרם חלף המועד האחרון שהיא עצמה קבעה, פוגעת שלא כדין באינטרס ההסתמכות של הציבור ולא פחות חמור מכך, בדימויה של הרשות בעיניו.
משסרבה ממ”י לחזור בה מהחלטה זו, על אף מספר פניות אליה בענין זה, פעלה איפוא שלא כדין.
משהגענו למסקנה כי הרשות פעלה במקרה זה בחוסר תום לב, בשרירות תוך קבלת החלטה בלתי סבירה ובלתי מידתית, הגיש משרדנו בתאריך 28.7.15 לבג”ץ עתירה בשמה של משפ’ ברונשטיין.
כאמור, מספר ימים טרם הדיון בבג”ץ חזרה בה רמ”י מהחלטתה והסכימה כי ינתן לעותרים הסעד המבוקש על ידם בעתירה. רמ”י תחזיר איפוא לעותרים בימים הקרובים קרוב לרבע מיליון ש”ח, הסכום שנאלצו לשלם שלא כדין , כתנאי לקבלת האישור לבנייה.
בג”ץ 5220/15 ברונשטיין יובל ושולמית נ’ רשות מקרקעי ישראל שר האוצר משה כחלון ומועצת מקרקעי ישראל.
אין לראות באמור לעיל כיעוץ משפטי או תחליף ליעוץ משפטי.
כל הזכויות שמורות למשרד עוה”ד ד”ר אריק אריאל
אני עומד לרשותך ואשמח לסייע בכל עת ובכל שאלה או סוגיה משפטית.
בברכה,
עו”ד ד”ר אריק אריאל
