הלקוח לא חתם על הסכם שירותי תיווך האם איבד המתווך את זכותו לדמי תיווך?

הרקע

המתווכת הכינה הזמנת שירותי תיווך ומלאה את הפרטים אולם הלקוח חתם רק לצד פרטי הנכס כשהוסיף בכתב ידו סמוך לסעיף הקובע את שיעור דמי התיווך (2% + מע”מ) את ההערה: “דמי התיווך יסגרו במידה והעסקה תיסגר”.

אין מחלוקת שהמתווכת החזיקה ברישיון תיווך כדין ואף שמשה כגורם היעיל בעסקה. המתווכת דרשה את עמלת התיווך בשיעור 2% + מע”מ מהתמורה בגין רכישת הנכס ואילו הרוכש, הלקוח, הסכים לשלם 10,000 ₪ בלבד. המתווכת דחתה את הצעת הלקוח והגישה כנגדו תביעה כספית.

מה פסק בית  המשפט?

לאחר שבחן את הראיות קבע בית המשפט כי על אף הפגם שבאי חתימת הלקוח במקום המיועד לכך בהזמנה,  אין מחלוקת כי הוא ביקש לקבל מהמתווכת שירותי תיווך שהרי הוא חתם לצד פרטי הנכס. לכן ניתן במקרה זה להתגבר על החתימה החסרה לאור פסק הדין של ביהמ”ש העליון  מזרחי נ’ מרקוביץ המאפשר הגמשה כשחסר פרט כזה או אחר. ביהמ”ש העליון קבע בפסק הדין לעיל כי כל עוד אין חוסר ודאות באשר לזיהוי החייב,  הנכס ושיעור דמי התיווך אפשר לשקול התגברות על הפרט החסר.

ביהמ”ש הוסיף וקבע שטענת הלקוח כי בשל העדר החתימה בסוף ההזמנה , אין הסכם בר תוקף בין הצדדים עולה כדי חוסר תום לב קיצוני מצידו המאפשר אף הוא את הגמישות הנדרשת במקרה זה.

באשר לחילוקי הדעות בין הצדדים באשר לגובה דמי התיווך, פסק בית המשפט כי בנסיבות מקרה זה אין לקבל הן את עמדת המתווך (2% + מע”מ) הן את עמדת הלקוח (10,000 ₪)  לכן נפסק שיש להעמיד במקרה זה את שיעור דמי התיווך על 1% בצרוף מע”מ.

מסקנות

• בכל הקשור לתוקף המשפטי של הזמנת שירותי התיווך הגיע ביהמ”ש לתוצאה נכונה (משפטית) וראויה.
• אולם, חשוב להבהיר! קיים סיכוי רב שבנסיבות דומות בימ”ש אחר היה דוחה את התביעה. לא מפאת העדר חתימה במקום המיועד לכך אלא בשל העדר שיעור מוסכם וברור של דמי התיווך. פרט זה הינו מהותי וחייב להכלל בכל הזמנת שירותי תיווך.

בתי המשפט פסקו בעבר לא פעם שכאשר לא נקבע שיעור דמי התיווך באופן ברור תדחה תביעת המתווך!!

• יש לשים לב לכך שאי מילוי ברור לפחות של הפרטים הקריטיים הבאים : זיהוי הלקוח, הנכס, ושיעור דמי התיווך עלול לגרום להכשלת התביעה על אף שמדובר בחוסר תום לב מצד הלקוח. כבר היו מקרים שאי עמידת המתווך בדרישות המהותיות הנדרשות ממנו גרמו בסופו של יום לכישלון התביעה על אף חוסר תום הלב של הלקוח (לדוגמה כאשר לא היה בידי המתווך רישיון בתוקף או לא נערכה כלל הזמנת שירותי תיווך).

ראה:ת”א (פ”ת) 18695-08-18 שני נעים שלו נ’ ניר ערמוני (ניתן ביום 7.11.19, פורסם בנבו)