סיפור המעשה
ורד עבדה אצל הנתבעת חב’ בוגבו ישראל בע”מ כמזכירה במשך כשנתיים.עם סיום עבודתה חתמה על “כתב ויתור” (מכתב מהעובד המאשר כי אין לו כל דרישות או תביעות נוספות ממעבידו). כתב הויתור היה בזו הלשון:
“לכב’
חב’ בוגבו ישראל בע”מ
הריני מאשר/ת בזאת כי הסכמי פרישתי סוכמו וכי לא תהיינה לי ו/או למי מטעמי כל תביעה ו/או טענה בכל סוג שהיא כלפיכם ו/או כלפי חברת בוגבו ישראל בע”מ / או מי מטעמה”.
דגית ויסמן, שופטת בית הדין לעבודה בת”א, הבהירה לאחרונה כי בתי הדין אינם ממהרים ליתן תוקף לכתבי ויתור והם בוחנים היטב את תוקפם. ההלכה בעניין זה שיש לתת משקל מועט יחסית לכתבי ויתור של עובדים. רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי כי העובד היה מודע לחלוטין למלוא זכויותיו השונות והחליט בכל זאת לוותר עליהן, או על חלקן, ינתן משקל לחתימתו על כתב הויתור.
במקרה לעיל התברר שלא הייתה כל התייחסות מפורשת בכתב הויתור לזכויות הסוציאליות של העובדת או לזכויותיה הנובעות מיחסי העבודה וסיומם. כמו כן לא הובאו ראיות כלשהן באשר לנסיבות החתימה על המסמך. ביה”ד פסק איפוא שיש לתת למסמך משקל נמוך ואין בו כדי להוות חסם מפני ברור טענותיה של העובדת.
בכך “נפתחה הדלת” בפני העובדת – ורד, לתבוע הפרשי שכר בגין שעות נוספות בהן עבדה.
חשוב לזכור!
לאחר שהגיעו המעביד והעובד להסכמה, המהווה לעיתים פשרה, מתבקש העובד כדבר שבשגרה לחתום על “כתב ויתור”. ככל שהצדדים מעוניינים כי כתב הוויתור יהיה “בעל שיניים” חשוב שיפרטו את ההסכמות אליהן הגיעו ויציינו במפורש את כל הזכויות המגיעות לעובד בעת סיום ההתקשרות (פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשות לקרן פנסיה והשתלמות ,פיצויי פיטורים, נסיעות, שעות נוספות, דמי מחלה, דמי הודעה מוקדמת דמי חג וכיוצ”ב). אם יחליט העובד להגיש תביעה כנגד המעביד למרות כתב הוויתור המפורט עליו חתם, יהיה לבית הדין לעבודה יסוד סביר להניח כי העובד היה מודע היטב לזכויותיו ולכספים המגיעים לו וככל שהתפשר, עשה זאת מתוך מודעות מלאה וברורה לזכויותיו. כך עשוי כתב הויתור לקבל תוקף משפטי.
סע”ש (ת”א) 3037-10-13 יצחק וורד זיו נ’ בוגבו ישראל בע”מ ניתן ב – 27.4.6, פורסם בנבו.
אין לראות באמור לעיל כיעוץ משפטי או תחליף ליעוץ משפטי.
כל הזכויות שמורות למשרד עוה”ד ד”ר אריק אריאל