האם מתווך זכאי לדמי תיווך בגין עסקה שנחתמה במהלך תקופת הבלעדיות בה לא היה כלל מעורב?

רקע

בעולם התיווך קיים מושג בשם: “בלעדיות”.  כאשר נתנת למתווך בלעדיות (על פי הדין לא תעלה על ששה חודשים כאשר הנכס הינו דירה), מניחים שהוא היה הגורם היעיל בעסקה קרי: הגורם שללא התערבותו לא הייתה העסקה יוצאת אל הפועל.

מוכר דירה עבד בחב’ “אלתא” שלה אתר פנימי המיועד לעובדים. באתר מציעים העובדים הצעות רכישה / מכירה האחד לשני. המוכר ורעייתו (להלן:”המוכרים“) בקשו להסתייע בשירותיו של  מתווך ואף סיכמו עימו על תקופת בלעדיות אולם,  המוכרים רשמו בהסכם התיווך סייג לפיו:

“למוכר יש אפשרות למכור את הנכס לאחד המכרים מעבודה ללא תשלום דמי תיווך”. במילים אחרות: היה והדירה תמכר לאחד המכרים בעבודה – “אלתא” , לא ישולמו למתווך דמי תיווך.

התברר שלרוכשי הדירה לא הייתה הכרות מוקדמת עם המוכרים מה גם שלא היו עובדי חב’ “אלתא”. הקשר בין הצדדים נוצר באמצעות צד ג’ , עובדת ב”אלתא” שראתה את ההצעה באתר החברה ועניינה את מכריה, הרוכשים. כך נוצר הקשר בין המוכרים לרוכשים שהוביל להסכם מכירת הדירה.

דיון

בית משפט השלום באשדוד הגדיראת לב המחלוקת בין הצדדים כך: האם מכירת הדירה לרוכשים נכללת בסייג שנרשם בהסכם התיווך ל”אחד המכרים מעבודה ללא תשלום למתווך“. אם כן , המוכרים אינם חייבים בתשלום דמי  תיווך.

המוכרת טענה כי הפנית המידע מצד עובד באלתא לצד שלישי עונה אף היא על הסייג שהוסיפו המוכרים בהסכם לשירותי תיווך. במילים אחרות: מכר מהעבודה הכוונה לכל אחד שמגיע דרך משהו שהיא או בעלה עובדים איתו.

בית המשפט פסק ש”מכר מהעבודה” הינו מכר או עובד ב”אלתא” ולא קונה שמגיע באמצעות מכר או עובד מ”אלתא”. הכוונה הייתה מכירה ישירה אך ורק לאחד מעמיתים של המוכר שעבד אותה עת ב”אלתא” לשון אחרת, מעגל מצומצם של רוכשים פוטנציאלים שרק עסקה עמם תהיה פטורה מתשלום דמי תיווך. אם המוכרים התכוונו ל”הגדרה רחבה”, כטענתם, היה עליהם להקפיד על ניסוח התנאי באופן ברור בהסכם התיווך. משהתברר כי התנאי שרשמו המוכרים לא התקיים (הדירה לא נמכרה למכר או עובד ב”אלתא”),  הורה בית המשפט למוכרים לשלם למתווך שלא היה מעורב כלל בפועל בעסקה דמי תיווך בסך 31,200 ₪ בצרוף מע”מ וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד בסכום של 6,000 ₪.

מסקנות

ככל שמוכר נכס מעוניין לסייג את ההסכם עם המתווך, עליו להקפיד על ניסוח ברור של ההסתייגויות או ההחרגות, ככל שישנן. זאת ועוד, חשוב לכלול בהסתיגות זו כל אדם שכבר שהגיע לראות את הנכס או התעניין בו בטרם נחתם הסכם התיווך זאת בכדי למנוע מחלוקות בעתיד.

רצוי וחשוב להתייעץ עם עו”ד העוסק בתחום בטרם חתימת הסכם התיווך. לא פחות חשוב לקבל יעוץ כשהמוכר / הקונה או המתווך סבורים כי הופרו ההסכמות שבין הצדדים.

ראה: ת”א (אשד’) 46559-02-16 ריאהוס ישראל בע”מ ואח’ נ’ אינה קוגן 

(פורסם בנבו ניתן ב – 8.4.18).