האם יכול שכן דתי המתגורר בבית משותף לחייב את הדיירים להתקין שעון שבת?
מגורים משותפים של חילוניים ודתיים בבית משותף אחד הנה תופעה ההולכת וקונה לה שביתה בארצנו.היא נפוצה יותר במקומות בהם האוכלוסייה מעורבת. אדם דתי המתגורר בבית
בתחום המקרקעין נותן המשרד ליווי משפטי ליזמים, לחברות בנייה , לקבלנים, לקבוצות רכישה וליחידים. היעוץ והטיפול המשפטי כוללים הסכמי רכישת מקרקעין הסכמי שיתוף, הסכמי אופציה, הסכמי בניה, הסכמים עם רשויות, הסכמי פיתוח, הסכמים עם קבלני משנה, ליווי בנקאי ופיננסי, הסכמי מכר דירות / נכסים מסחריים, דיווחים לאגף מיסוי מקרקעין, רישום בתים משותפים, פרוק שיתוף, תמ”א 38 וקבוצות רכישה לרבות רכישת קרקע חקלאית ומקרקעין בחו”ל.
המשרד מסייע ללקוחות פרטיים המבקשים יעוץ משפטי בטרם רכישת דירה מקבלן, בדיקת הסכמי מכר לרבות בדיקת הבטוחות והבטחונות. לאחר הרכישה מטפל המשרד בהפרת חוזה מצד קבלנים / רוכשים לרבות בשל אי עמידה בלוחות זמנים, אי עמידה במפרט הטכני, תוספות בניה וליקויי בנייה. המשרד מספק יעוץ וליווי משפטי בהסכמים לרכישת נדל”ן ובהסכמי שכירות. כמו כן נותן המשרד יעוץ וטיפול משפטי בכל הקשור בסכסוכים בין דיירים כולל ייצוג משפטי בפני המפקח/ת על הבתים המשותפים בלשכת רישום המקרקעין.
למשרד קשר הדוק עם שמאים, יועצי משכנתאות ורו”ח המתמחים במיסוי וכן מהנדסי בנייה לרבות בהתמחויות ייחודיות (כגון: אקוסטיקה ורטיבויות). במקרים רבים נדרש שיתוף פעולה הדוק בין עורך הדין לאנשי המקצוע לעיל לכן המשרד מסייע לגייס בעת הצורך “מעטפת” של אנשי מקצוע רלוונטיים כחלק מהייעוץ והליווי המשפטי כך שהלקוח אינו נדרש לתור בעצמו אחר סיוע בתחומים אלה.
מגורים משותפים של חילוניים ודתיים בבית משותף אחד הנה תופעה ההולכת וקונה לה שביתה בארצנו.היא נפוצה יותר במקומות בהם האוכלוסייה מעורבת. אדם דתי המתגורר בבית
חלוקת אחריות בין הקבלן למוכר כלפי רוכש הדירה במרץ 2009 מכרו הנתבעים לתובעים דירה בת חמישה חדרים בקומה שמינית שבנה עבורם במסגרת עסקת קומבינציה הקבלן
האשה הסכימה שבעלה יטפל אף בשמה במחלוקת עם השכן על גבולות המגרש לכן היא מחוייבת להסכמים עליהם חתם הבעל הבעל של התובעת חתם על הסכם
משפחת ברונשטיין המתגוררת בישוב אבן יהודה ביקשה לממש זכויות בנייה שתוכנית המתאר המקומית איפשרה. מועצת מקרקעי ישראל (להלן:”ממ”י“) קבעה ב – 30.1.12 מדיניות המאפשרת תוספת בנייה
מהו סיכול? סיכול מוגדר בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל”א – 1970 (להלן: “חוק החוזים תרופות”) כמצב בו צד (או שני צדדים) לחוזה
רקע “מחזיק “ הינו אדם המחזיק למעשה בנכס כבעלים או כשוכר או באופן אחר למעט אדם הגר בבית מלון. התובע טען כי פינה את הנכס ולכן
בימים האחרונים הלך וגבר השימוש “בתקנות שעת חירום” (נכנה אותן: “תקש”ח”) ורבים שואלים על מה ולמה? מדוע נכנסו לחיינו התקש”ח? האם צרי אותן כלל? והאם קיימים
אם נרצה למנות את נזקי מגפת הקורונה לא נתקשה לעשות כן: האטת הפעילות בשוק הנדל”ן, ירידה בביקושים ובעסקאות צניחת מחירים, הטלת קנסות על מתווכים שהפרו לכאורה