בני זוג חתמו על צוואה הדדית וציוו כי במות הראשון מבניהם יעבור רכושו לבן/בת הזוג שנותר/ה בחיים. עוד נקבע שכאשר יעבור השני מבני הזוג לעולם שכולו טוב, יעבור הרכוש שנותר מבן הזוג השני לבנו של בן הזוג שנפטר (מנישואיו הקודמים). לאחר פטירתו של בן הזוג עבר הרכוש בהתאם לצוואה ההדדית לבת הזוג. כשלוש שנים לאחר מות בן הזוג העבירה בת הזוג (היורשת) את זכויותיה בדירה שנכללה ברכוש בן הזוג במתנה לנכדתה (בנה של בתה). התובע, בנו של בן הזוג שנפטר, טען שיש להורות על ביטול העברת הדירה במתנה מבת הזוג לנכדתה מהטעם כי הצוואה ההדדית קבעה הסדר של יורש אחר יורש המגביל את זכות בת הזוג להעביר את הזכויות בדירה לצד ג’.
מה פסק בית המשפט?
שני בני הזוג ערכו צוואה הדדית כשכל אחד מהם הסתמך על צוואת השני. שתי הצוואות היו זהות ובשתיהן צויין כי לאחר פטירת בן הזוג השני הרכוש הנותר יעבור לבנו של בן הזוג. נשאלה השאלה האם ההסדר שנקבע בצוואה ההדדית הינו של “יורש אחר יורש”? כך שעל פי החוק היורש השני זוכה ברכושו של הזוכה הראשון לאחר מותו ויכול לעשות בירושה כעולה על דעתו שכן זהו רכושו למעט פעולה אחת. על פי החוק הוא אינו יכול לגרוע באמצעות צוואה חדשה את הרכוש שיועד ליורש השני שנקבע מראש (לאחר מות שני בני הזוג).
האם הכוונה הייתה ל”יורש במקום יורש”? הכוונה שהנפטר מוריש את זכויותיו ליורש א’ אולם אם יורש א’ לא יורש את הירושה מסיבות הקבועות בחוק, יבוא במקומו יורש ב’. כלומר אם יורש א’ ירש את רכוש המוריש הסתיים ההסדר ומוצה עד תום.
ביהמ”ש פסק שהוראות הצוואה ההדדית מלמדות שמדובר ביורש אחר יורש. אחד מבני הזוג הוא היורש הראשון ולאחר מותו של בן הזוג השני עובר הרכוש לבנו של בן הזוג כפי שקבעו הצדדים בצוואה ההדדית. כוונת בני הזוג הייתה ללא ספק שבנו של בן הזוג ירש את הרכוש שיוותר לאחר מות בן הזוג השני.
אמנם במקרה רגיל של יורש אחר יורש, רשאי היורש הראשון לעשות בנכסים שירש כרצונו. אולם, הדין קבע שבכל זאת ישנן מגבלות. על היורש הראשון קיימת חובה לשמור על הנכסים במידת האפשר לטובת היורש השני. אסור לדוגמה ליורש הראשון לפעול בחוסר תום לב ולהכשיל במכוון את הזכאות העתידית של היורש שנקבע לאחר מות שני בני הזוג . זאת בשונה לדוגמה ממקרה בו בן הזוג היורש הראשון נזקק לרכוש לשם ניהול חייו השוטפים (מגורים, מזון , לבוש צרכים בריאותיים וכיוצ”ב) במקרה זה בן הזוג השני שירש את בן הזוג הראשון עושה שימוש סביר והגיוני ברכוש שנותר בידיו.
ביהמ”ש פסק כי העברת הזכויות במתנה בדירה שירשה הנתבעת בהתאם לצוואות ההדדיות לנכדתה נעשתה בניגוד לכוונה הברורה והמשותפת שלה ושל בן הזוג שנפטר להעביר את הדירה לבנו של בן הזוג הראשון. מטרת המתנה בנסיבות מקרה זה הייתה לעקוף את הוראת הדין באשר ליורש אחר יורש. משכך הורה ביהמ”ש על ביטול המתנה.
