האם חלה חובה על מוכר טובין לרשום ע”ג המוצר או לצידו את המחיר הסופי לאחר ההנחה לצרכן?

רקע

חוק הגנת הצרכן קובע כי על כל עוסק המציע או מוכר טובין לצרכן להציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל ובמקום נראה לעין. המטרה, למנוע מצב בו הקונה יופתע לרעה בקופה כשיתברר לו שעליו לשלם תוספות נוספות על המחיר המצוין על גבי הטובין.

הרשות להגנת הצרכן נקטה לאחרונה בהליכים משפטיים כנגד רשת לממכר ביגוד ברחבי הארץ – בילי האוס בע”מ זאת בעקבות ביקורת שערכה הרשות ולאחר שהתברר כי בעסק הוצבו שלטים וכן תוויות מדף המציינים הנחה של 50% – 60%.

על הפריטים עצמם הוצגו רק המחירים הרגילים לפני הנחת המבצע ולא הוצגו המחירים לאחר ההנחה זאת, בניגוד להוראות החוק להגנת הצרכן. חב’ בילי האוס בע”מ טענה כי כשניתנות הנחות אין חובה לציין על גבי המוצר או הפריט את מחירם הסופי לאחר ההנחה.

מה פסק ביהמ”ש?

ביהמ”ש המחוזי בת”א “הפך” את פסק הדין שניתן בביהמ”ש השלום ופסק ברוב של שניים כנגד אחד כי קיימת חובה לפרסם את המחיר הסופי לאחר ההנחה. ביהמ”ש הבהיר שחשוב שהצרכן ידע בדיוק מה מחיר המוצר לאחר ההנחה מבלי שהוא יצטרך לפתוח מחשבון. יש לזכור שמטרת החוק להיטיב עם הצרכן אולם מנגד, דרישה שכזו מטילה חובה על המוכר שתסב לו הוצאה נוספת שמן הסתם תושת בסופו של יום על הצרכן. בתקנות חוק הגנת הצרכן מצוין כי רק במבצע הנחות של עד 35 ימים אין צורך לסמן את המחיר הסופי לאחר ההנחה על כל פריט ופריט. די במקרים אלו בהצבת שלט או תווית מדף, פעולה יחסית פשוטה שאינה דורשת משאבים יקרים, בהם יהיה מצוין מה המחיר של כל סוג פריט לאחר ההנחה. אולם, בהנחות הניתנות ללא הגבלת זמן (קרי מעל 35 ימים) חובה לציין ע“ג כל פריט או לצידו מהו מחירו הסופי לאחר ההנחה.

לפני מספר ימים דחה ביהמ”ש העליון ערעור של רשת הביגוד בילי האוס בע”מ על פסק הדין של ביהמ”ש המחוזי לעיל. ביהמ”ש העליון הבהיר כי מקובלת עליו עמדת ביהמ”ש המחוזי בענין חובת רישום המחיר הסופי לאחר ההנחה והערעור נדחה.

ראה: ע”א  (ת”א) 14597-07-18 הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נ’ בילי האוס בע”מ

(10.6.20, פורסם בנבו)

רע”א (עליון) 4729/20 בילי האוס בע”מ נ’ מדינת ישראל – הרשות להגנת הצרכן

(21.10.20 , פורסם בנבו)