רקע
המוכר חתם על הסכם שירותי תיווך עם המתווכת וכעבור זמן קצר הודיע כי אינו מעוניין במכירת דירתו. כעבור שנה כשפרסם המוכר את הדירה למכירה פעם נוספת, חזרה המתווכת לתמונה. המוכר טען כי הודיע למתווכת מפורשות שהפעם לא ישלם דמי תיווך. המתווכת הכחישה והגישה תביעה לביהמ”ש כיוון שלקוח מטעמה רכש לבסוף את הדירה. לטענת המתווכת הזמנת שירותי התיווך תקפה גם שנה לאחר כשהמוכר חזר בו והחליט למכור את דירתו.
מה פסק ביהמ”ש?
משבוטל בפועל הסכם הזמנת שירותי תיווך סמוך לחתימתו הוא אינו עוד בתוקף. בשל הכשרתה וניסיונה היה על המתווכת ליידע את המוכר ולהבהיר לו באופן מפורש שההסכם שבוטל חוזר להיות בתוקף ולקבל את הסכמת המוכר לכך. משבחרה המתווכת שלא לעשות כן נדחתה תביעתה.
מסקנות
- הסיטואציה המתוארת בפסק הדין אינה נדירה במחוזותינו ולכן ישנה חשיבות רבה לפסק הדין!
- חשוב להבהיר! להזמנת שירותי תיווך אין “אורך נשימה” בלתי מוגבל. מבחינה משפטית משהודיע המוכר סמוך לחתימת הסכם התיווך כי הוא חוזר בו, פג תוקף הסכם התיווך. (איננו נכנסים לשאלה אחרת האם וממתי יגיעו למתווך פיצויים בשל כך).
- מכיוון שבתי המשפט רואים במתווכים אנשי מקצוע, בעלי ידע וניסיון עליהם להקפיד במקרה שכזה לחדש את הסכם התיווך ולוודא שהמוכר נותן הסכמתו הברורה להמשיך בהתקשרות במתכונת הקודמת.
- הארכת תוקף ההסכם ו”החייאתו” אינם דורשים בהכרח עריכת הסכם הזמנת שירותי תיווך חדש. אולם חייבות להימצא בידי המתווך אינדיקציות ברורות לכך שהמוכר גמר אומר והסכים להמשיך את ההתקשרות באותם תנאים כמו בפעם הקודמת (לכל הפחות, מסרונים, מיילים, או כל אמצעי ראייתי אחר). ככל שחלף זמן רב ונותק הקשר בין המתווך ללקוח ושאלת תוקף ההסכם תוותר לא ברורה, מירב הסיכויים שהמתווך יאבד את זכותו לדמי התיווך ואת זה כידוע אנו רוצים למנוע.
ראה: ת”א (רמלה) 32012-03-16 שורק נ’ יגודייב (פורסם ב 4.12.19 בפסק דין)
