האם רשאי בנק שלא לכבד המחאות בשל חריגה מהמסגרת כשהתיר ללקוח בעבר לחרוג ממנה?

רקע
רבים מאיתנו מקבלים מסגרת אשראי כחלק  מההתקשרות עם הבנק . על פי הסכם עם הבנק חייב הלקוח לעמוד במסגרת ולא לחרוג ממנה. לבנק זכות לכאורה להחזיר המחאות כשהלקוח חורג מהמסגרת. כשהבנק מסרב לכבד עשרה שיקים בשנה (ובלבד שעברו 15 ימים מהסירוב הראשון לסירוב האחרון) החשבון הופך למוגבל וכך גם הלקוח בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי (להלן:”החוק“).  במקרה זה אסור למשוך מהחשבון שיקים, הבנק לא יפרע עוד שיקים מהחשבון,  לא יפתח  חשבון ללקוח מוגבל והבנק לא יספק פנקסי שיקים  מהחשבון המוגבל. הבנק מחוייב בנוסף למסור פרטים על בעל חשבון מוגבל לבנק ישראל והאחרון מעביר את המידע  לבנקים  האחרים.

האירוע
לבעלי מאפיה – לקוחות  בנק הפועלים,  נתנה במשך מספר שנים מסגרת אשראי.   הבנק  התנהל מול בעלי המאפיה באופן שאיפשר להם למשוך שיקים וכספים גם כשהייתה חריגה בחשבון. בעלי המאפיה  דאגו לאחר החריגה להפקיד כספים לכל שיק שנפרע בכדי “לחזור” למסגרת האשראי. בעלי המאפיה הניחו שהשיקים שלהם ימשיכו להיות מכובדים ולחילופין הבנק יודיע אם אין בכוונתו בעתיד לכבדם.  אולם, יום בהיר אחד הבנק החזיר ארבעה שיקים ללא התראה כשבין מועדי ההחזרות כובדו המחאות אחרות.

בעלי המאפיה עתרו לבית המשפט לביטול הבאת השיקים שלא כובדו במניין השיקים שסורבו ובכדי שהחשבון לא יהפוך למוגבל.

נציגת הבנק לא הכחישה בבית המשפט את העובדה שהבנק אכן אישר לבעלי המאפיה משיכת כספים ושיקים  מעת לעת על אף החריגה ממסגרת האשראי.

בית המשפט פסק כי מדפוס היחסים בין הבנק לבעלי המאפיה מנוע הבנק שלא לכבד את השיקים באופן פתאומי וללא התראה על אף החריגה מהמסגרת לאור הנוהג שהתגבש בין הצדדים.

מסקנות
אין ללמוד ממקרה זה כי בתי המשפט יעצמו עיניהם כשלקוחות חורגים ממסגרת  האשראי שהוקצתה להם. אולם, אם הבנק נוהג ומאשר במשך תקופה  ללקוח  לחרוג מעת לעת מהמסגרת כשהאחרון דואג להפקדת כספים ו”לחזרה למסגרת”,  הבנק אינו יכול להחליט באופן חד צדדי כי אינו מכבד עוד המחאות של הלקוח.

מעת שנוצר נוהג שכזה ידרש הבנק להתריע מראש על כוונתו שלא לכבד שיקים תוך מתן זמן סביר ללקוח להערך לכך . ביטול חד צדדי של הנוהג תחת הטענה שהלקוח חרג מהמסגרת החוזית יכול להתברר כלא חוקי. אם אכן מבטל הבנק המחאות תוך הפרת הנוהג כאמור יכול הלקוח לפנות לבית המשפט ולבקש לבטל את הביטול בהסתמך על אחת העילות שבחוק: הבנק היה חייב בנסיבות העניין לפרוע את השיק מכוח הסכם עם לקוחו. ההסכם במקרה זה הינו הנוהג ששרר בין הצדדים המתגבר על הוראות החוזה הסטנדרטי.

ראה:    עש”א 6583-10-17 חדאד נ’ בנק הפועלים (פורסם בפסק דין 20.1.18)

אי כיבוד המחאות עלול  להוביל במהירות להגבלות שלהן השלכות מרחיקות לכת על בעל החשבון.