עשית “לייק” או שיתפת “סטאטוס שלא כתבת? האם תחוייב בפיצוי בגין לשון הרע?

סיפור המעשה

חברה העוסקת בהוצאה לאור של מקומון שבועי הגישה כנגד הנתבעים תביעה בטענה כי פרסמו בזדון עשרות פרסומים משמיצים כנגד המקומון המהווים לשון הרע על פי החוק.

האם שיתוף בפיסבוק מזכה בפיצוי בגין לשון הרע

לא היה ברור כלל מי פרסם ראשון את הפרסומים המשמיצים, אולם הנתבעים אישרו כי לחצו על כפתור השיתוף לגבי פרסום בו מופיעה תמונת המקומון מושלך לפח אשפה לצד 4 שורות מלל כשכל אחת מהן נפתחת במילה “הזבלון”.

הנתבעים אף אישרו כי סימנו לייק לסטאטוס של קב’ פייסבוק שפרסמה תמונת כלב עושה את צרכיו על המקומון.

בית המשפט שאל עצמו שתי שאלות: האם היה בפרסומים המקוריים לשון הרע? היה ויתברר שכן, האם עצם השיתוף או הלייק לפרסומים אלה מהווה פרסום לשון הרע?

ביהמ”ש הזכיר את קביעת ביהמ”ש העליון לפיה רשת האינטרנט הפכה ל -“ככר העיר” החדשה שכולם שותפים לה. לצד יתרונותיו הבולטים של האינטרנט כאמצעי דמוקרטי מובהק המקדם את עקרון השוויון ומאפשר לכל אחד מהציבור ליצור עיתון משלו ו-“לתת בבלוג דברו” באופן נגיש ומידי, קיים גם צד אחר, הרצון להתבלט להרשים ולהיות מוביל דעה. ריבוי הדעות, הקצב  והמרחב האינסופי  מוביל לשפה רמה, תוקפנית וקיצונית יותר ובלשון ביהמ”ש העליון: ה”גידוף של אתמול הוא שפת הרחוב של היום”.

בסופו של יום קבע בית המשפט כי שני הפרסומים המקוריים מהווים לשון הרע.

ומה באשר לשאלה השניה החשובה מבחינתינו? האם עשיית לייק “אהבתי” או “שיתוף” לפרסום המהווה לשון הרע , יכולים כשלעצמם להטיל אחריות בלשון הרע?

בית המשפט הבהיר כי אמנם הסטאטוס  מופץ  לחברים רבים , עשרות, מאות ואף יותר מכך, אולם אביו מולידו הוא כותב הסטאטוס הראשון. הוא יוכל להסירו מהפייסבוק  וכל הגרורות , השיתופים וכל הפרסומים אחריו יעלמו וזכרם יעלם מעל פני הרשת.

בית המשפט הגיע למסקנה שבניגוד לכותב הסטאטוס הראשון, מי שנחשף אליו בפייסבוק וכל פעולתו הייתה לחיצה על כפתור הלייק או השיתוף, אינו  מפרסם פרסום המהווה לשון הרע.

לחיצה על כפתור הלייק מבטאת, לדעת ביהמ”ש, הזדהות ורגשות המתבונן בסטאטוס הראשון. אין בלחיצת הלייק בהכרח כהבעת תמיכה אלא מעין אמירה כללית של “אהבתי”, “מצא חן בעיני”, הרעיון “נחמד”, “מצחיק”. מדובר איפוא בהבעת רגש כלפי הסטאטוס עצמו ללא קשר לתוכנו.

ביהמ”ש היה ער לקושי בפרשנותו, במיוחד כשמדובר בפרסומים הפוגעים  פגיעה משמעותית, חד משמעית  ובלתי צודקת  במאן דהוא. במקרים קיצוניים אלה, קבע ביהמ”ש, ניתן יהיה להטיל אחריות גם על מי שבחר ללחוץ על כפתור הלייק או שיתוף הסטאטוס (שלא הוא כתב) וזאת עד שהמחוקק יתאים את הוראות חוק איסור לשון הרע לעידן האינטרנט.

בסוף פסק דינו קבע ביהמ”ש כי על אותו נפגע מפרסום לשון הרע נגדו, המופצת לכל עבר, לנקוט פעולות כנגד המפרסם הראשון. הנפגע יוכל לעשות כן בין באמצעות פניה לפייסבוק להסרת הפרסום ובין באמצעות פניה לבית המשפט.

חשוב לזכור!

ככל שאין מדובר בפרסום פוגעני באופן קיצוני, נראה כי ביהמ”ש ימנע  מלפסוק כנגד עושה “הלייק” או “המשתף” פיצוי בגין לשון הרע, בשונה ממחבר הסטאטוס הפוגעני –  המפרסם הראשון.

תא (ת”א) 19430-03-14 נידיילי תקשורת בע”מ נ’ יואל וגלית שאול  פורסם בנבו, ב – 4.8.16.