רקע הקבלן מכר דירה לקונה א’. כעבור זמן קונה א’ מכר את הדירה לקונה ב’. האחרון הגיש תביעה כנגד הקבלן בשל ליקויי בנייה. הקבלן סרב לתקן את הליקויים בין
רקע כאשר אדם רוכש דירה, חוזרת ועולה השאלה מהו היקף חובת הגילוי החלה על המוכר ובהתאמה מהו היקף האחריות החלה על הקונה לוודא שאין תקלות
רקע מקרה ראשון – שוכר חנות בקניון לתקופה של מספר שנים, לא עמד בתחיבויותיו החוזיות כלפי בעלת הקניון (להלן:“המשכירה”), בין היתר כיוון שלא שילם לה
רקע דיירים בחולון חתמו על הסכם לביצוע “תמ”א 38” לחיזוק הבניין בידי היזם / קבלן המקבל זכויות להקים דירות חדשות שתמכרנה על ידו. בהסכם ניתנה ליזם אפשרות
רקע חוק המכר (דירות) וחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) שנכנה אותם יחד מכאן ולהבא “חוק המכר (דירות)”, מקנה לרוכשי דירות הגנות חשובות
רקע לאחרונה עלתה לדיון בפני ביהמ”ש המחוזי בתל אביב השאלה האם יש לנציגות הבית המשותף (להלן:”הנציגות“) סמכות ליתן הוראות בקשר לשימוש ברכוש המשותף או למסירת חלק ממנו
סיפור המעשה ב – 2011 תוקן חוק המכר (דירות) ונקבע שאם איחר הקבלן במסירת הדירה מעבר ל- 60 יום, זכאי הרוכש לפיצוי מבלי להוכיח שנגרם לו
רקע % מהוצאות משקי הבית בישראל הינן על דיור. רוכש דירה ממוצע משקיע לצורך רכישת הדירה את עיקר הונו. המחוקק פעל בשנים האחרונות על מנת
