הבעל חתם על הסכם במקרקעין – רעייתו ככל שהייתה מודעת לכך, מחוייבת להסכם
האשה הסכימה שבעלה יטפל אף בשמה במחלוקת עם השכן על גבולות המגרש לכן היא מחוייבת להסכמים עליהם חתם הבעל הבעל של התובעת חתם על הסכם
האשה הסכימה שבעלה יטפל אף בשמה במחלוקת עם השכן על גבולות המגרש לכן היא מחוייבת להסכמים עליהם חתם הבעל הבעל של התובעת חתם על הסכם
משפחת ברונשטיין המתגוררת בישוב אבן יהודה ביקשה לממש זכויות בנייה שתוכנית המתאר המקומית איפשרה. מועצת מקרקעי ישראל (להלן:”ממ”י“) קבעה ב – 30.1.12 מדיניות המאפשרת תוספת בנייה
מהו סיכול? סיכול מוגדר בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל”א – 1970 (להלן: “חוק החוזים תרופות”) כמצב בו צד (או שני צדדים) לחוזה
רקע “מחזיק “ הינו אדם המחזיק למעשה בנכס כבעלים או כשוכר או באופן אחר למעט אדם הגר בבית מלון. התובע טען כי פינה את הנכס ולכן
בימים האחרונים הלך וגבר השימוש “בתקנות שעת חירום” (נכנה אותן: “תקש”ח”) ורבים שואלים על מה ולמה? מדוע נכנסו לחיינו התקש”ח? האם צרי אותן כלל? והאם קיימים
אם נרצה למנות את נזקי מגפת הקורונה לא נתקשה לעשות כן: האטת הפעילות בשוק הנדל”ן, ירידה בביקושים ובעסקאות צניחת מחירים, הטלת קנסות על מתווכים שהפרו לכאורה
בכדי לעצור תשלומי דמי שכירות / ניהול יש לבדוק האם נוצרה מניעות לתשלום שמקורה באירוע שגרם לכך שביצוע ההסכם בלתי אפשרי שלא ניתן היה לצפותו ואין ביכולת
לפני מספר ימים פרסם משרד המשפטים מסמך ובו הצעה כיצד לבצע מסירת דירה כאשר הרוכשים והקבלן מנועים מלהגיע לדירה בשל צו השעה. [1] למועד מסירת
