האם מותר להתקין מצלמות בבית משותף?

סיפור המעשה

התובעת, המתגוררת בבית משותף, ביקשה לגלות מי מטריד אותה במשך תקופה ממושכת. ההטרדות כללו צלצולים באינטרקום בשעות שונות, לרבות שבת ויום כיפור (התובעת אגב אישה דתיה), הנחת דואר זבל בתיבת הדואר , שיחות טלפון לדירה שנותקו בשעות הלילה וכן הטרדות, שכוונו לכלבים בדירתה בין היתר באמצעות דפיקות בדלת או על חפצים סמוכים בכוונה לגרום לכלבים לנבוח (ככל הנראה במטרה לגרום לשכנים להתלונן בפני התובעת).

לאחר שההטרדות נמשכו תקופה ארוכה, קיבלה התובעת אישור מוועד הבית להתקין מצלמות בשטח המהווה רכוש משותף, על מנת לזהות מי המטריד. מצלמה אחת הותקנה בכניסה לבניין מול תיבות הדואר והאינטרקום ומצלמה שניה מעל הכניסה לדירה, שצילמה את הנעשה בסמוך לדלת הדירה. סרטי הצילום לימדו כי הנתבעים הם המטרידים.

הנתבעים שצולמו בשטח הבניין טענו, כי הצילומים הושגו שלא כדין בניגוד לחוק הגנת הפרטיות התשמ”א – 1981 הקובע כי לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו. הנתבעים הוסיפו וטענו כי הצילומים פגעו בפרטיותם ואין זה משנה אם הפגיעה נעשתה ברשות היחיד או ברשות הרבים,  שכן החוק מגדיר פגיעה בפרטיות כבילוש או התחקות אחר אדם העלול להטרידו. בחוק נקבע עוד כי צילום או הסרטת אדם כשהוא ברשות היחיד מהווה פגיעה בפרטיות. הנתבעים ביקשו מבית המשפט להוציא את הדיסק הכולל צילומים שצולמו משתי המצלמות מתיק בית המשפט.

בית משפט השלום בפתח תקווה, פסק כי התובעת לא הפרה את חוק הגנת הפרטיות, שכן לא היו כאן פעולות התחקות או בילוש אחר הנתבעים. התובעת לא ידעה מי הם המטרידים ומטרת הצבת המצלמות הייתה גילויים. המצלמה שהותקנה בחדר המדרגות לא כוונה בכדי לבלוש אחר הנתבעים אלא לקלוט את העוברים והשבים ליד דלת ביתה של התובעת. בית המשפט הוסיף וקבע, כי הצילומים לא נעשו ברשות היחיד ומה שנקלט בצילומים הוא בחדר המדרגות קרי ברשות הרבים. כיוון שמדובר באזור צילום שמבחינה טכנית כל אדם יכול להיות נוכח בו, לרבות דיירי הבניין ואורחיהם , אין מדובר ברשות היחיד.

בנוסף פסק בית המשפט, כי במקרה זה עומדת לזכות התובעת אחת ההגנות שבחוק הגנת הפרטיות, הקובעת שאם הפגיעה בפרטיות נעשתה לשם עניין אישי כשר של הפוגע, עומדת לו הגנה הן במשפט אזרחי והן במשפט פלילי.

בית המשפט הזכיר פסיקה קודמת, שקבעה כי הצבת מצלמה סמויה שנועדה לתעד ארוע של פגיעה ברכוש או בחיים, הינה בגדר: “עניין אישי כשר” ואין לנתבעים עילה לתבוע פיצויים מכוח חוק הגנת הפרטיות.

כדאי לזכור

בהתאם לחוק, פגיעה בפרטיות עלולה להוביל להליך פלילי או אזרחי הכולל  תביעה לפיצוי  כספי. אולם, כאשר מותקנות מצלמות (גם נסתרות) בבית משותף (בהסכמת נציגות הבית המשותף) שמטרתן למנוע הטרדה, ונדליזם ופגיעה ברכוש או בנפש, הדבר אפשרי כל עוד אין הכוונה התחקות או בילוש אחר אדם מסויים, אין תיעוד ספציפי של אדם מסויים, האדם נקלט בעדשת המצלמה באקראי והמצלמות מותקנות ברשות הרבים. בהתקיים כל אלו תחול על מבצע הפעולה הגנת “עניין אישי וכשר” ותביעה כנגדו לפיצוי כספי, קרוב לוודאי, תכשל.

ת”א (פ”ת) 9403-01-15 פרזברג נ ‘ גלעד ניתן ב – 1.11.15 , פורסם ב”פסק דין”.