האשה הסכימה שבעלה יטפל אף בשמה במחלוקת עם השכן על גבולות המגרש לכן היא מחוייבת להסכמים עליהם חתם הבעל
הבעל של התובעת חתם על הסכם עם השכן המסדיר את גבולות והמגרש שרכשו הוא והתובעת. ההסדר הושג לאחר שהתנהלו מאבקים משפטיים ממושכים בין השכן לבין הבעל. לבסוף הושג הסדר על דרך הפשרה באשר לחלוקת שטח המקרקעין.
התובעת בקשה להצהיר שמכיוון שהיא גם הבעלים של המקרקעין וכי כל הליך קודם בנוגע למקרקעין נעשה ללא מעורבותה ובוודאי ללא חתימתה, הוא אינו מחייב אותה.
בית המשפט קבע שהאשה ידעה על ההסכמים שערך בעלה בקשר למקרקעין. מבחינה משפטית הבעל פעל איפה כשלוח של האשה. שליחות אינה חייבת להעשות במסמך בכתב. כאשר ידעה האשה וסמכה על בעלה שינהל עבורה את המקרקעין הרי שהוא פעל כשלוח מטעמה. כיוון שהאישה העדיפה לשתוק ולשבת בחוסר מעש ולא הביעה התנגדות כלשהיא, תוקף ההסכמים עליהם חתם הבעל שריר וקיים. אם יש לתובעת טענות כלשהן עליה לבוא במקרה זה בטענות אך רק אל עצמה.
חשוב לזכור!
עמדה פאסיבית מצד אחד מבני הזוג באשר לניהול הרכוש המשותף על ידי בן הזוג השני עלול ליצור קונסטרוקציה משפטית של שליחות. כך מעשה השליח יכול לחייב את השולח. אסור לחשוב שרק מסמך ועליו חתימת בן הזוג הפאסיבי בהכרח מחייבת. בסיטואציות מסויימות חתימת בן זוג אחד על מסמך הקשור ברכוש המשותף עשויה לחייב גם את בן הזוג השני.
