“החטא ללא עונשו” האם רשאית מתווכת להציג בפני הקונה את מחיר הנכס כשהוא גבוה מהמחיר שביקש המוכר?

נושא גיליון זה:

אסור למתווך להוסיף את סכום דמי התיווך ש”סגר” עם המוכר לתמורה שנסגרה בין המוכר לקונה ללא ידיעת האחרון.

 קריאה מהנה ומועילה.

רקע

בעלי דירה במודיעין ביקשו למכור את דירתם מבלי להעזר בשירותי תיווך ולכן פרסמו בעצמם מודעה על המכירה. נתבעת 1 (להלן:”הנתבעת“) הינה מתווכת מטעם הנתבעת 2, שהינה זכיינית של רימקס, שכנעה את בעלי הדירה להעזר בשירותיה. בין הצדדים סוכם כי המוכרים ישארו עם סכום של 2,830,000 ₪ ואילו כל סכום שיתקבל מעל לסכום זה, עד לגבה 2% בצרוף מע”מ, יהווה דמי תיווך.

הנתבעת הציעה את הדירה לתובעים (הרוכשים) בסכום של 2,880,000 ₪. התובעים שלמו דמי תיווך בסך 33,696 ₪ (לפי 1.5%) ואילו המוכרים שילמו למעשה דמי תיווך בסך 50,000 ₪ (ההפרש בין הסכום עליו סוכם שישאר בידי המוכרים לסכום בו “נסגרה” העסקה).

לאחר שההסכם נחתם גילו הרוכשים כי מחיר הדירה שהוצע להם כלל את עמלת המתווכת מצד המוכרים.

הנתבעת טענה כי קיים נוהג לפיו מחיר הדירה המוצע הוא המחיר אותו מבקש לקבל המוכר בצרוף דמי תיווך. עוד הוסיפה הנתבעת להגנתה שעמלת התיווך ששילמו המוכרים פחותה מ – 1.5% ולכן אין כל בעיה בדרך בה פעלה הנתבעת, כך התברר, לא גילתה לרוכשים כי עמלת התיווך ששילמו נגזרה מהסכום שדרשו המוכרים ובנוסף מעמלת המתווכת בצרוף מע”מ שצורפו לסכום זה.

מה פסק ביהמ”ש?

ביהמ”ש השלום ברמלה ציין כי  מתווך ככלל חב  חובה לנהוג בתום לב כלפי לקוחותיו הן מכח חוק החוזים והן מכח חוק המתווכים. ביהמ”ש הוסיף וקבע שהנתבעת הטעתה את הרוכשים לגבי המחיר האמיתי אותו ביקשו המוכרים ולכן מדובר לא פחות ולא יותר אף בתרמית על פי פקודת הנזיקין.

הנתבעת פעלה במקרה זה אף בניגוד לחובותיה על פי חוק הגנת הצרכן כשיצרה רושם אצל הצרכן (הרוכשים) כי יזכו בהטבה (מחיר הדירה, כך טענה, הינו מחיר מצויין) ובכך יש משום הטעית הצרכן בעניין מהותי – מחיר הדירה בניגוד לסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן.

בהתייחס לטענת המתווכת לפיה היא זכאית לדמי תיווך בשיעור 2% בצרוף מע”מ מהתמורה וכי הסכום בסך 50,000 ₪ שקיבלה נמוך מסכום זה, קבע ביהמ”ש כי מדובר בשוק תחרותי ועל אף שמקובל כי מתווך מקבל 2% בצרוף מע”מ מהתמורה הרי שבהסכם עם הרוכשים נקבע כי העמלה תעמוד על 1% בלבד. מכאן הסיק ביהמ”ש שהציפיה הסבירה של התובעים הייתה שהמחיר כולל עמלת תיווך ביהמ”ש פסק שעל הנתבעת להשיב לתובעים את ההפרש בין 50,000 ₪ שגבתה מהמוכרים לבין הסך של 33,696 ₪ שגבתה מהתובעים קרי 16,304 ₪. כמו כן נפסק  לזכות התובעים תשלום נוסף בסך 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו –  7,000 ₪ שכ”ט עו”ד , הוצאות משפט ושכר עדים.

ביקורת

1. לעניות דעתנו היה על בית המשפט להבהיר את שלא הבהיר: המעשה שעשתה הנתבעת המתווכת הינו בניגוד גמור לחובות החלים על  מתווך מכח כל החוקים הרלוונטיים: חוק המתווכים , חוק החוזים, חוק הגנת הצרכן ופקודת הנזקין. על מעשה שכזה לא מקבלים דמי תיווך! על ביהמ”ש היה להעביר מסר ברור התואם את הפסיקה עד כה: מתווך שכך פועל יאבד את  מלוא דמי התיווך ולא יקבל חלק יחסי מעבר לאחוז מסויים במיוחד כאשר המתווכת אישרה שכך היא פועלת כדבר שבשגרה!!
2. לטעמנו היה מקום להחמיר עם הנתבעת ולהורות לה להחזיר לרוכשים את מלוא דמי התיווך ששילמו! בהתנהגות זו מכתימה הנתבעת ציבור גדול של מתווכים שאינו נהנה למרבה הצער גם כך מיוקרה מקצועית גבוהה על אף שרובם המכריע פועל באופן מקצועי, הגון  ועל פי החוק. יתרה מכך, התנהגות זו של זכיינית רימקס, שאף טענה “שכך נוהגים לפעול”, הייתה צריכה להדליק “אור אדום” וראוי היה כי העתק מפסק הדין יועבר לרשות להגנת הצרכן  ובמקביל לתובע מטעם ועדת האתיקה הפועלת מכח חוק המתווכים שכן אין ספק שמדובר בנוסף גם בעבירה פלילית ואתית.

תא (רמ’) 69436-05-18 לבנת ותומר ליבוביץ נ’ בתיה מעוז סהר וטולדנו יזמות עסקית בע”מ (ניתן ביום 8.8.21 פורסם בנבו)