הרקע
בהתאם לסעיף 14(א) 1 לחוק המתווכים ,מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוחו בין השאר אם הוא היה בעל רישיון בתוקף בעת שעסק בתיווך.
לאחרונה עלתה שאלה זו פעם נוספת בבית משפט השלום בחיפה. שוכר שנדרש לשלם דמי תיווך טען בין השאר כי בעת שטיפל המתווך במציאת דירה להשכרה עבורו הן במועד חתימת הסכם התיווך (10.1.17) והן במועד החתימה על הסכם השכירות (2.4.17) לא היה בידיו רישיון תיווך בתוקף שכן המתווך שילם את אגרת הרישיון רק … ב – 9 אפריל 2017 .
תקנה 13(א) לתקנות המתווכים במקרקעין קובעת כי אגרה שנתית לחידוש רישיון תשולם לא יאוחר מ – 31 מרץ של אותה השנה. אין מחלוקת שהאגרה שולמה לאחר מועד זה. סעיף 18 (ב) לחוק המתווכים קובע: לא שילם בעל רישיון את האגרה במועדה לא יהיה רשאי לשמש כמתווך במקרקעין, כל עוד לא שילם את האגרה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.
בית משפט השלום בחיפה הגיע למסקנה כי הסנקציה המוטלת על מי שלא שילם אגרה במועד (עד 31.3) הכוונה שהוא לא יוכל לשמש כמתווך עד שישלם את האגרה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. אולם מרגע שזו שולמה “התמרק חטאו” של המתווך באופן רטרואקטיבי ולא ניתן יהיה עוד לטעון כי לא עמד בדרישת סעיף 14(א) לחוק.
נראה בכל הכבוד כי בית המשפט נתפס לכלל טעות. כשמתווך משלם אגרת רישיון לאחר 31.3 בצרוף הפרשי הצמדה וריבית הוא רשאי לעניות דעתנו לעסוק בתיווך מאותו מועד ואילך ואילו התשלום לאחר 31.3 אינו מכשיר את פעולות התיווך שנעשו לפני מועד זה.
הערה
חשוב להבהיר כי המועד הקובע לעניין “עיסוק בתיווך” אינו בהכרח מועד חתימת הסכם השכירות אלא הכוונה למועד בו בוצעו פעולות התיווך בפועל! אלו אינם בהכרח מועדים חופפים!!
מדוע לטענתנו טעה ביהמ”ש הנכבד?
לעניות דעתנו הפרשנות הראויה שכל עוד המתווך משלם אגרת תיווך עד 31.3 מקנה תשלום זה “הגנה” ו”הכשר” בגין פעולות התיווך שנעשו רטרואקטיבית בין 1 ינואר ועד 31 מרץ אותה שנה. בספרנו דיני תיווך מקרקעין טענו שמן הראוי שהמחוקק או למצער ביהמ”ש העליון יבהירו ויקבעו שאכן ככל שהאגרה משולמת עד 31 מרץ, פועלו של המתווך מ – 1 ינואר ועד 31 מרץ חוסה תחת הגדרת קיום רישיון בתוקף וזאת על אף שבמספר מקרים סברו בתי המשפט שאין אפשרות כזו!!
אולם בניגוד לעמדת ביהמ”ש אין זה נכון לאפשר למתווך לשלם אגרה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית לאחר 31.3 ובכך להכשיר את כל פעולות התיווך שביצע לפני 31.3 אותה שנה. פרשנות שכזו, אינה סבירה ומרוקנת למעשה מכל משמעות את כוונת המחוקק.
יתרה מכך, יש לזכור כי המחוקק ביקש להחמיר בעניין הדרישה לבצע פעולות תיווך ולכן קבע כי אלו יעשו אך ורק עם למתווך רישיון בתוקף. לכן קבע החוקק כי הפרת הדרישה להחזיק ברישיון בתוקף בעת ביצוע פעולות תיווך הינה עבירה פלילית!! (ס’ 15 לחוק המתווכים). לכאורה על פי פסק הדין של ביהמ”ש השלום בחיפה אין ולא תהיה אפשרות כלל לבצע עבירה פלילית שכן המתווך תמיד יוכל בשלב מאוחר יותר לשלם את האגרה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית.
מסקנה
אנו סבורים שאין להישען על תוצאות פס”ד זה. כל עוד לא תקבע הלכה ברורה בשאלה זו יש להקפיד ולשלם את אגרת רישיון התיווך עד 31.3 כל שנה. לאחר מועד זה ועד למועד בו ישלם המתווך את האגרה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית בפועל, זו תקופה בה אסור למתווך לעסוק בתיווך מקרקעין!
ראה: תא”מ (חי’) 13269-11-17 נטו תיווך במקרקעין בע”מ נ’ צחי וזנה (ניתן ב-3.11.19, פורסם בנבו)
