תקנות שעת חירום מדוע צריך אותן? וממה יש להזהר?
בימים האחרונים הלך וגבר השימוש “בתקנות שעת חירום” (נכנה אותן: “תקש”ח”) ורבים שואלים על מה ולמה? מדוע נכנסו לחיינו התקש”ח? האם צרי אותן כלל? והאם קיימים
בתחום המקרקעין נותן המשרד ליווי משפטי ליזמים, לחברות בנייה , לקבלנים, לקבוצות רכישה וליחידים. היעוץ והטיפול המשפטי כוללים הסכמי רכישת מקרקעין הסכמי שיתוף, הסכמי אופציה, הסכמי בניה, הסכמים עם רשויות, הסכמי פיתוח, הסכמים עם קבלני משנה, ליווי בנקאי ופיננסי, הסכמי מכר דירות / נכסים מסחריים, דיווחים לאגף מיסוי מקרקעין, רישום בתים משותפים, פרוק שיתוף, תמ”א 38 וקבוצות רכישה לרבות רכישת קרקע חקלאית ומקרקעין בחו”ל.
המשרד מסייע ללקוחות פרטיים המבקשים יעוץ משפטי בטרם רכישת דירה מקבלן, בדיקת הסכמי מכר לרבות בדיקת הבטוחות והבטחונות. לאחר הרכישה מטפל המשרד בהפרת חוזה מצד קבלנים / רוכשים לרבות בשל אי עמידה בלוחות זמנים, אי עמידה במפרט הטכני, תוספות בניה וליקויי בנייה. המשרד מספק יעוץ וליווי משפטי בהסכמים לרכישת נדל”ן ובהסכמי שכירות. כמו כן נותן המשרד יעוץ וטיפול משפטי בכל הקשור בסכסוכים בין דיירים כולל ייצוג משפטי בפני המפקח/ת על הבתים המשותפים בלשכת רישום המקרקעין.
למשרד קשר הדוק עם שמאים, יועצי משכנתאות ורו”ח המתמחים במיסוי וכן מהנדסי בנייה לרבות בהתמחויות ייחודיות (כגון: אקוסטיקה ורטיבויות). במקרים רבים נדרש שיתוף פעולה הדוק בין עורך הדין לאנשי המקצוע לעיל לכן המשרד מסייע לגייס בעת הצורך “מעטפת” של אנשי מקצוע רלוונטיים כחלק מהייעוץ והליווי המשפטי כך שהלקוח אינו נדרש לתור בעצמו אחר סיוע בתחומים אלה.
בימים האחרונים הלך וגבר השימוש “בתקנות שעת חירום” (נכנה אותן: “תקש”ח”) ורבים שואלים על מה ולמה? מדוע נכנסו לחיינו התקש”ח? האם צרי אותן כלל? והאם קיימים
בכדי לעצור תשלומי דמי שכירות / ניהול יש לבדוק האם נוצרה מניעות לתשלום שמקורה באירוע שגרם לכך שביצוע ההסכם בלתי אפשרי שלא ניתן היה לצפותו ואין ביכולת
לפני מספר ימים פרסם משרד המשפטים מסמך ובו הצעה כיצד לבצע מסירת דירה כאשר הרוכשים והקבלן מנועים מלהגיע לדירה בשל צו השעה. [1] למועד מסירת
רוכש דירה בפ”ת פנה לבנק איגוד בתחילת חודש מרץ בכדי לקבל הלוואת משכנתא וקיבל אישור עקרוני לקבלת הלוואה בסכום המתקרב למיליון ₪. הרוכש יצא מסניף
במקרה זה נערך הסכם מתן אופציה ליזם ודיווח לרשויות ולאחר מכן היזם מאתר רוכשים והמשרד מייצג אותם בהתקשרות עם בעלי הקרקע / הקבלן.
משרדנו מסדיר את היחסים בין היזם לקבוצת הרוכשים ודואג להכנת הסכם שיתוף יפוי כח כתב נאמנות. המשרד מחזיק בנאמנות את כספי הרוכשים וכן דואג לבדיקת
רקע הקבלן מכר דירה לקונה א’. כעבור זמן קונה א’ מכר את הדירה לקונה ב’. האחרון הגיש תביעה כנגד הקבלן בשל ליקויי בנייה. הקבלן סרב לתקן את הליקויים בין
רקע כאשר אדם רוכש דירה, חוזרת ועולה השאלה מהו היקף חובת הגילוי החלה על המוכר ובהתאמה מהו היקף האחריות החלה על הקונה לוודא שאין תקלות
