רקע
רבים פונים אלי ומבקשים לעשות סדר ולהסביר מהו ההבדל בין ההליכים השונים לעיל ותכליתם. מתי ולשם מה ממנים אפוטרופוס? מדוע צריך יפוי כח מתמשך? מה הן הוראות מכח חוק החולה הנוטה למות? כיצד שלל המושגים לעיל מתקשרים (או שלא) לצוואה?
אז בואו נעשה קצת סדר!
1. צוואה
כאשר אדם מבקש להשאיר הנחיות והוראות שיכנסו לתוקף אך ורק לאחר הסתלקותו מעולמנו עליו להכין צוואה ובה לציין את שיעשה ברכושו לאחר מות . ישנן מספר דרכים להכנת צוואה. בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות או בעל פה. הצוואה בעל פה אפשרית אך ורק כאשר האדם רואה עצמו בנסיבות מסוימות כניצב מול פני המוות. או אז יוכל לצוות את צוואתו בעל פה בפני שני עדים.
הכללים בדבר צוואה, עריכתה הוצאתה אל הפועל וכיוצ”ב מפורטים בהרחבה בחוק הירושה. בעת מימוש צוואה מעורב האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים שתפקידו לבקר שאכן מתקיימות דרישות החוק. ביהמ”ש מתבקש לעיתים למנות “מנהל עזבון” שינהל את רכוש הנפטר ויחלקו בין היורשים על לפי צוואתו ואם אין צוואה, על פי החוק. כאשר בני זוג רוצים לדוגמה להכין צוואה כך שכל אחד משאיר במותו את רכושו לצד האחר ורק לאחר מות הצד האחר עוברת הירושה לילדים או לצד ג’ זאת “צוואה הדדית“. צוואה (למעט הדדית) ניתנת לביטול בכל עת וללא תנאי. בתי המשפט משתדלים במקרה של אי בהירות הצוואה לתת תוקף, בראש ובראשונה, לרצון המת.
2. יפוי כח מתמשך
כשאדם מסוגל להבחין ולהבין בעניינים הקשורים בו ולקבל החלטות בענייניו הוא רשאי ליתן הוראות ולמנות אנשים מסויימים לביצוע פעולות בשמו למקרה שמצבו הקוגנטיבי לא יאפשר לו לעשות כן. פעולה זו ניתן לעשות באמצעות “יפויי כח מתמשך“. כך לדוגמה, ניתן למנות אדם אחד או מספר אנשים שיהיו מוסמכים לפעול בשם הממנה בענייני רכושו ובריאותו. נניח שאדם מעוניין שכאשר יגיע חלילה למצב שאינו יכול להבין בענייניו ולקבל החלטות, ינהל את החברה שלו, בנו או ילדיו יחדיו. הממנה נותן במסמך מיוחד סמכות לאותם אנשים לפעול בשמו ולמענו בעניין זה. מיופה הכח אינו יכול לעשות פעולות שהממנה יכול לעשות על פי דין רק בעצמו. לדוגמה, הוא אינו יכול להצביע בבחירות בשם מי שמינה אותו, הוא לא יכול לחתום על תצהיר ואינו יכול לערוך צוואה בשם הממנה. פעולות כמתן הלוואות, ומתנות בהיקף מסוים יכול מיופה הכח לעשות רק אם הממנה ציין זאת במפורש ביפוי הכח המתמשך. הממונה צריך להביע הסכמה למינויו ולפעול בהתאם להנחיות ולהוראות בחוק. הרעיון המרכזי: חופש בחירה לאדם, בהיותו צלול ומסוגל לנהל את ענייניו, לקבוע מי יוכל לבצע פעולות שונות ברכושו או בקשר לענייניו האישיים או לבריאותו בשמו ומטעמו מרגע שהוא אינו כשיר עוד להבין ולנהל את ענייניו כל עוד הוא עצמו בין החיים!!
פעולות כאמור לעיל יכול לבצע רק מי שמונה באמצעות מנגנון יפוי כח מתמשך שהופקד כדין אצל האפוטרופוס הכללי. לא כל עורך דין מוסמך להכין מסמך זה אלא רק מי שקיבל הסמכה לכך לאחר הכשרה מיוחדת.[1] כשנכנס יפוי הכח המתמשך לתוקף (הממנה הגיע למצב שאינו יכול עוד להבין בענייניו ולקבל החלטות), זכאים קרוביו לקבל מידע על הפקדת יפוי הכח, זהותם של מיופיי הכח וסוגי העניינים שלגביהם ניתן יפוי הכח. עם פטירת הממנה מתבטל יפוי הכוח.
ביהמ”ש רשאי להגביל את יפוי הכח, להעביר את יפוי הכוח לאדם המחליף את מיופה הכח שמונה בידי הממנה ובהעדר אדם כזה רשאי ביהמ”ש למנות אפוטרופוס לממנה. ביהמ”ש רשאי למנות אפוטרופוס לממנה גם בנוסף למיופה הכח אם סבר שהעדר המינוי עלול להסב לממנה פגיעה של ממש.
3. אפוטרופוס
“אפוטרופוס” הוא אדם או גוף משפטי הממונה ע”י ביהמ”ש לדאוג לענייניו של מי שאינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו.
הורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטנים עד שימלאו להם 18 שנים. כל פעולה משפטית בשם הקטין חייבת לקבל את אישור ביהמ”ש (העברת זכויות בנדל”ן, פעולות שתקפות רק עם רישומן בפנקס המתנהל כחוק, נתינת מתנות, ערבויות וכיוצ”ב). על ההורים כממונים על הקטין לפעול בכל מקרה אך ורק לטובתו .
לאחרונה תוקן החוק כך שהורה שהורשע בפסק דין סופי בעבירת רצח או ניסיון לרצח של ההורה השני או של אחד מילדיו או ביצע עבירת אינוס או מעשה סדום באחד מילדיו, תשלל ממנו האפוטרופסות ואם הוגש כנגדו כתב אישום בשל ביצוע אחת או יותר מהעבירות לעיל, תשלל האפוטרופסות על ילדו הקטין באופן זמני, עד למתן פסק דין סופי המרשיע אותו בביצוע העבירה.
ביהמ”ש רשאי למנות אדם או גוף משפטי כאפוטרופוס לקטין ובנסיבות מסויימות לפסולי דין שאינם יכולים ומסוגלים לקבל החלטות בקשר לענייניהם האישיים. כך ניתן למנות אפוטרופוס לאדם שלא מזהים אותו ואף לעובר!
ביהמ”ש פוסק בעניין המינוי לפי פרוצדורה הקבועה בדין. ונותן הוראות לאפוטרופוס לרבות בקשר לתקופת המינוי. בד”כ האפוטרופוס ממונה לטיפול בענייניו הרפואיים של האדם (אפוטרופוס לגוף) או ענייניו הממוניים או עניינים אישיים מסוימים (אפוטרופוס לרכוש) או לשם ניהול ענייניו המשפטיים (אפוטרופוס לדין). אדם שקיבל הוראות באמצעות יפוי כח מתמשך רשאי לבקש להתמנות לאפוטרופוס בעניינים לגביהם ניתן לו יפוי הכח.
על האפוטרופוס מוטלות חובות שונות. כך לדוגמה עליו לתת דו”חות על רכוש האדם שהוא מונה לטפל בענייניו, לנהל חשבונות ולהמציא מידע לפי דרישת האפוטרופוס הכללי. האפוטרופוס חייב לפעול לטובת האדם שהוא מונה לטפל בענייניו ולהקפיד שלא להימצא בניגוד אינטרסים. עליו לפעול תוך הקפדה על שמירת כבודו של האדם שהוא משמש כאפוטרופוס שלו וכן בדרך שתגביל את זכויותיו וחירותו במידה הפחותה ביותר. כך עליו לפעול בזהירות כך שתשמר פרטיותו.
מסמך הבעת רצון
בהתאם לחוק האפוטרופסות הורה של קטין או האפוטרופוס שלו רשאים לציין בצוואתם שמו של אדם יחיד שהם מבקשים כי ימונה לילד או לקרובו כאפוטרופוס לאחר מותו של המבקש. הממנה רשאי לציין במסמך “הבעת רצון” את שמו של מי שהוא מבקש כי ימונה לילדו או לקרובו כאפוטרופוס כאשר הוא יחדל להיות מסוגל לדאוג לילדו או לקרובו או לקבל החלטות לגביו.
ההורה יכול לתת גם הנחיות כמפורט לעיל כדי שיקוימו לאחר מותו. אולם, זאת ניתן לעשות רק בצוואה. ביהמ”ש ייתן עדיפות למינוי מי ששמו צויין בצוואה או במסמך הבעת הרצון. מסמך שכזה ניתן לערוך בפני עורך דין שעבר הכשרה לכך.
מנוי תומך החלטות
לפני שנים אחדות נקבע “תפקיד ביניים” חדש – “תומך החלטות“. מינוי אדם שיסייע למי שמתקשה בכך לקבל מידע, להבינו וכן בקבלת החלטות, במימושן וכן במיצוי זכויותיו. התומך אינו רשאי לקבל החלטות בשם האדם לו הוא מסייע. על מינוי כאמור יפקח מפקח מיוחד שהאפוטרופוס הכללי יסמיך למטרה זו. הכוונה לסייע לאדם המתקשה בניהול ענייניו מבלי שאותו אדם מאבד את אוטונומית הרצון שלו!! מינוי מסוג זה יכול להנתן אך ורק ע”י ביהמ”ש. לעיתים מעדיף ביהמ”ש מינוי שכזה על פני אפוטרופוס כאשר האדם מתקשה להבין או לקבל החלטות אך הוא עדיין מסוגל לעשות כן בעצמו.
הוראות הניתנות במצב בו אדם הינו חולה הנוטה למות
חוק החולה הנוטה למות בא לטפל במקרים בהם רופא אחראי מוסמך קבע סטאטוס של “חולה הנוטה למות” קרי, שהחולה סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייו אם ינתן לו טיפול רפואי אינה עולה על 6 חודשים.
החוק יוצא מנקודת הנחה כי אדם רוצה להמשיך לחיות אלא אם הוכח אחרת מעבר לכל ספק סביר. החוק מאפשר אפוא לאדם שבעת שהיה כשיר קרי גילו מעל 17, הוא מסוגל להביע רצונו והוא כשיר שכלית ונפשית לקבל החלטה בקשר לטיפול הרפואי בו בהיותו חולה הנוטה למות ולא הוכרז “כפסול דין” (פסול דין אדם שמחמת מחלת נפש או לקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו) .
כאשר אדם מגיע למצב שהינו “חולה הנוטה למות” אולם הוא בעל כשירות, יש לכבד את רצונו. אולם הוא יכול לתת עוד טרם הגיע למצב שאינו כשיר שכלית ונפשית לקבל החלטה בקשר לטיפול הרפואי בו, ליתן הוראות מי יקבל החלטות בעניינים רפואיים הקשורים בו ואף להימנע מקבלת טיפולים מסוימים מאריכי חיים באמצעות הנחיות רפואיות מקדימות בכתב.
את ההנחיות ניתן לתת רק לאחר שמי שנותן אותן קיבל מידע רפואי מרופא או אחות מוסמכת. תוקף הנחיות אלה ל – 5 שנים. מסמך זה יש לערוך בהתאם להוראות החוק בחתימת יד הממנה ובפני שני עדים.
בהזדמנות זו אני מאחל לכם ולבני משפחותיכם חג פסח שמח ובריאות טובה,
אריק
[1] עבדכם הנאמן הוסמך כדין לבצע הליך זה.
