האם ניתן לממש סעיפי הגבלת תחרות ושמירת סודיות בהסכמי עבודה?

הגבלה על תחרות ושמירה על סודיות במקום עבודה

בהסכמי עבודה רבים מופיעים סעיפים המגבילים תחרות עובד במעביד לאחר תום ההתקשרות ביניהם ואף קובעים סנקציה ופיצוי כספי לעיתים גבוה מאוד בשל הפרת סעיפים אלה וכן הפרת ההתחייבות לשמירה על סודות מסחריים.

באלו מקרים נכון להכליל סעיפים אלו בהסכמי עבודה וכיצד מתייחסים בתי הדין לעבודה להפרת סעיפים אלו?

מה פסק ביה”ד האזורי לעבודה?

ביהמ”ש העליון פסק בעבר “בפרשת צק פוינט” שכאשר מעסיק מגביל את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו במטרה להגן על אינטרס אי התחרות בלבד, הגבלה זו פסולה. לאור עליונות הזכות לחופש העיסוק ניתן להגביל עובד אם הוא אכן מחזיק בידיעתו סודות מסחריים כגון ברשימת לקוחות ככל שהיא אכן סודית. על אינטרס זה של המעסיק יש להגן במידה של סבירות ומידתית.

בפסיקה נקבע בעבר מהו סוד מסחרי. הכוונה למידע שיש בו כדי להקנות יתרון מסחרי למעביד על פני מתחריו. מידע סודי פרושו שאינו נגיש לציבור וגיבושו מצריך השקעה של זמן, ממון ומאמץ. ביה”ד לעבודה יבחן כחלק מהקביעה האם מדובר בסוד מסחרי גם את החיסכון בהשקעה שמשיג מי שנגלה בפניו הסוד המסחרי.

כאשר המעסיק טוען לקיום סוד מסחרי ולכן הוא מבקש למנוע מהעובד לעשות בו שימוש ולעבוד אצל מתחרהו עליו להצביע על מהות הסוד ולהראות כי המעסיק נקט באמצעים סבירים בכדי לשמור על הסוד המסחרי שלו. הנטל לשכנע כי מדובר בסוד מסחרי של ממש וכי ננקטו צעדים להגן עליו מוטל על המעסיק .

הגבלת עיסוק (ללא קשר לסודות מסחריים) תתאפשר במשורה רק אם יוכח שהעובד עבר הכשרה מיוחדת והמעסיק השקיע משאבים יקרים בהכשרה זו או ניתנה לעובד תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק. במקרים אלה ישקול ביה”ד את היקף ההגבלה והאם היא מידתית וסבירה בנסיבות הענין. ביה”ד לא ימהר לאכוף סעיף הגבלת עיסוק בהסכם עבודה לאור חשיבותה הרבה של הזכות החוקתית לחופש עיסוק.

לעומת זאת ככל שמדובר בידע כללי ובמיומנות מקצועית שרכש העובד במקום עבודתו, אלה אינם נמנים על הגדרת סוד מסחרי וכשלעצמם אינם יכולים להגביל תחרות.

במקרה שנדון לאחרונה בביה”ד לעבודה בחיפה המעביד ניסה לאכוף על העובד את הגבלת העיסוק בהסכם העבודה בשל סודות מסחריים שבידיו. התברר שהמעביד לא הראה קיומם של סודות מסחריים שבבעלותו. יתרה מכך, המעביד אישר כי כל עובדיו נחשפו “לסוד המסחרי” וכולם חתמו על תניית אי תחרות. אולם, כאמור, סוד מסחרי מאופיין בכך שהוא נמצא בידי המעסיק וחלק מצומצם בלבד מהעובדים, הוא אינו נחת הכלל ואינו ניתן לגילוי בנקל. המעסיק לא הראה כי נקט בפעולות לשמור על “הסוד המסחרי”. משהתברר כי אלה העובדות כינה בית הדין את תניית אי התחרות בהסכם העבודה כאי תחרות “ערומה” כלומר שאין מאחוריה כלום. תניית אי תחרות ערומה דינה להתבטל כיוון שהיא נוגדת את “תקנת הציבור” ואין להורות לעובד לפעול על פיה.

סע”ש (חי) 29138-06-15 אביר (י.ש.) שרותי ביטחון אזרחים בע”מ נ’ תרו תעשיה רוקחית בע”מ ואח’ (ניתן ב – 15.12.19 ,פורסם בנבו)