מאמרים

לעיתים כאשר מבקש אדם מן הישוב לטעון כנגד מעשי הרשות (משרד ממשלתי, שר, רשות מקרקעי ישראל ועוד) הוא נאלץ לעתור לבג”ץ, לבית המשפט העליון של

 הלקוח יהפוך לחדל פרעון ויפשוט את הרגל? מה יקרה עם יעוקל הציוד / מטלטלין / סחורה בחצרו של הלקוח לטובת צד ג’? הלקוח טוען שקיבל

רקע חוק הגנת הצרכן קובע כי על כל עוסק המציע או מוכר טובין לצרכן להציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל ובמקום

  לאחרונה התקבל תיקון לחוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 61) [1] לפיו הרשות להגנת הצרכן תקים מאגר טלפונים של צרכנים המעוניינים להגביל פניה שיווקית אליהם מאת

רקע תובעת הגישה תביעה כנגד חברת ביטוח לקבלת פיצוי בגין נזקי גוף ואחוזי נכות בעקבות תאונת דרכים. בית המשפט פסק לטובת התובעת. במהלך הליכי התביעה

עורך דין (להלן:”התובע”) הגיש כנגד חותנו  לשעבר (להלן:”הנתבע“) תביעה לביהמ”ש המחוזי למסור לידיו מניות שהחתן רכש עבורו תמורת 5,000 דולר. ביהמ”ש המחוזי דחה את התביעה

ספקים מספקים מידי יום טובין ללקוחות עמם הם מצויים שנים רבות בקשרי מסחר. האחרונים מתחייבים לשלם את התמורה עבור הטובין כדבר שבשגרה,  בתשלומים חודשיים. במקרה

מי מאיתנו לא שואל את עצמו טרם נסיעה לחו”ל אם מועד הטיסה ידחה או יבוטל  האם יפצו אותי? ואם כן במה? הדחייה עלולה לשבש את