Arik Ariel

בעקבות המחאה הכלכלית ב – 2011 התרחשו מספר שינויים חקיקתיים. אחד מהם יצא לאוויר העולם רק לפני מספר ימים – תיקון לחוק השכירות והשאילה הקובע

היטל השבחה כשמו כן הוא והחוק קובע כי גובהו מחצית משווי השבחת נכס מקרקעין שנוצרת בעקבות תוכניות בנין עיר (תב”ע) שאפשרו תוספת זכויות בניה. רשויות

1. ואחריות הקבלן האם חלה גם כלפי “קונה יד שניה”? 2. האם קבלן שהתנער מאחריותו לתקן ליקויי בנייה רשאי לדרוש כי הוא יתקנם? רקע הקבלן

קונה א’ רכש זכויות בחנות מהמוכר שנפטר. הזכויות בחכירה בחנות נרשמו בחברה משכנת ע”ש המוכר בסוף 2008 נרשם המוכר כבעל הזכויות. לאחר פטירת המוכר עברו

מגורים משותפים של חילוניים ודתיים בבית משותף אחד הנה תופעה ההולכת וקונה לה שביתה בארצנו.היא נפוצה יותר במקומות בהם האוכלוסייה מעורבת. אדם דתי המתגורר בבית

חלוקת אחריות בין הקבלן למוכר כלפי רוכש הדירה במרץ 2009 מכרו הנתבעים לתובעים דירה בת חמישה חדרים בקומה שמינית שבנה עבורם במסגרת עסקת קומבינציה הקבלן

האשה הסכימה שבעלה יטפל אף בשמה במחלוקת עם השכן על גבולות המגרש לכן היא מחוייבת להסכמים עליהם חתם הבעל הבעל של התובעת חתם על הסכם

משפחת ברונשטיין המתגוררת בישוב אבן יהודה ביקשה לממש זכויות בנייה שתוכנית המתאר המקומית איפשרה. מועצת מקרקעי ישראל (להלן:”ממ”י“) קבעה ב – 30.1.12 מדיניות המאפשרת תוספת בנייה